כלב הרחה מאומן הצליח לגלות אם דוגמית שתן של מטופלים היו נגועות בסרטן בלוטת התריס או לא בדיוק של 88.2% מהזמן, לפי מחקר חדש, שהוצג במפגש השנתי ה97 בסמפר של קהילת המערכת האנדוקטרינית בסאן דייגו.
"דיאגנוסטיקה נוכחית של סרטן בלוטת התריס מוביל לחוסר וודאות, שמוביל לשימוש מופרז בהליכים רפואיים כמו כן ניתוחים בלתי נחוצים." אמר ראש המחקר דונלד בודנר, MD,PHD, ראש מחלקת אנדקוטרינה אונקולוגיה באוניברסית ארקנסוס ללימודים רפואיים (UAMS) בליטל רוק.
"כלבי הרחה יכולים להיות בשימוש על ידי מטפלים לזיהוי של סרטן בלוטת התריס בשלב מוקדם על מנת להמנע מניתוח לא רצוי" הוסיף בודנר.
למרות שבודנר עוד לא קובע החלטות בשטח על סמך שיטת זיהוי זו, הוא אומר שזיהוי על ידי כלבי הרחה היא שיטה שרחוקה רק בקמצוץ משיטת זיהוי על ידי ביופסה, השיטה שמשתמשים בה בדרך כלל לזיהוי סרטן הערמונית.. שיטת זיהוי על ידי כלבי הרחה בעלת יתרונות של היותה לא פולשנית וזולה מאוד, הוא אומר.
קולגה של בודנר למחקר, איימי פרננדו, PhD', הצליחה "להטביע ריח", או לאלף בהרחה, כלבת רועה גרמני מעורבת בשם פרנקי שזיהתה את הריח של סרטן בלוטת התריס ממטופלים שונים. פרנדדו שמזכירה שלכלבים יש לפחות פי 10 יותר תאי הרחה מלבני אדם, אומרת "פרנקי היא הכלבה הראשונה שהצליחה לזהות ולהבדיל בין ריח בלוטת תריס בריאה, לפבלוטת תריס עם סרטן על ידי הרחת שתן של אדם"
במחקר, 34 מטופלים נתנו דוגמית שתן בביקורם בקליניקה לפני שהם הלכו לעשות ביופסה וניתוח. האבחנה הפתולוגית הייתה סרטן ב15 מטופלים ו"אין-סרטן" אצל 19. דוגמיות אלה הוצגו לכלבה עם כפפות על ידי נוהג, כל אחת לחוד. לא הנוהג ולא מתאם המחקר, שתיעדו את תגובות הכלב אחרי שהוצגו הדוגמיות, ידעו את הסטטוס הרפואי אצל 34 הדוגמיות.
הכלב זיהה בהצלחה 30 מתוך 34 דוגמיות. הרגישות לתוצאה חיובית (יש סרטן) הייתה באחוזים של 86.7% זיהוי, כלומר פרנקי יכלה לזהות 87% ממקרי הסרטן שהוצגו. אחוז הזיהוי ל"אין סרטן" היה 89.5% כלומר פרנקי יכלה לדעת לפסול סרטן ב9 מתוך 10 מהפעמים.
בודנר אמר שהם מתכננים להרחיב את התכנית הזו על ידי שיתוף פעולה עם אוניברסיטת אובורן באלבמה. והבית ספר הוטרינרי יתרום 2 מכלבי ההרחה המפציצים ביותר שלו על מנת שיהפכו לכלבי זיהוי סרטן מקצועיים.
