הפרעת האוטיזם מאופיינת בפגיעה או בחוסר נורמליות בתהליך ההתפתחות של האינטראקציות החברתיות ורפרטואר מוגבל של פעילויות ותחומי עניין אצל המאובחן. ההפרעה הינה בעלת טווח סימפטומים רחב אשר תלוי ברמה ההתפתחותית ובגיל של האדם. ההפרעה חייבת להתבטא באבנורמליות, לפני גיל 3, בלפחות אחד מהתחומים הבאים : אינטראקציות חברתיות, שימוש בשפה באינטראקציות חברתיות או במשחקי דמיון. לרוב, אין תקופה בה המאובחן מראה ההתפתחות נורמלית.
הקריטריונים לאבחון של הפרעת האוטיזם מתחלקים לשלושה אשכולות עיקריים :
1 פגיעה איכותנית באינטראקציות החברתיות – הפגיעה מקיפה ותמידית. תתכן פגיעה במספר התנהגויות לא מילוליות (קשר עין, הבעות פנים, מנחי גוף). קושי ביצרת קשרים עם בני אותו הגיל ובחוסר עניין ביצרת קשרים. בגיל מבוגר תיתכן הבעת עניין ביצירת קשרים חברתיים, אך עם חוסר היכולת להבין אינטראקציות חברתיות. לעיתים קרובות, ישנה פגיעה בולטת במודעות לאחר. ללא ההבנה של הצרכים ואדישות למצוקות של האחר.
2 פגיעה איכותנית ביכולות תקשורת – פגיעה בכשרים וורבאליים והלא וורבאליים. עיכוב בהתפתחות או אי קיום של השפה המדוברת. קושי בליזום ולקיים שיחה ויכולת נמוכה לספונטניות ולמשחק. לעיתים ניתן לראות אבנורמליות בדיבור: בטון, בקצב, באינטונציה (דיבור מונוטוני או בעליית הטון בסופו של כל משפט). הפרעה בהבנת השפה, אי יכולות להבין הוראות פשוטות, הכוונות או בדיחות.
3 רפטטיביות ומוגבלות של דפוסי ההתנהגות, פעילויות ותחומי העניין. תחומי העניין לעיתים יהיו מוגבלים ומוגזמים מבחינת רמת ההתמקדות בהם. יתכן שימוש לא גמיש ועיקש בטקסים וריטואלים רפטטיביים ולא פונקציונלים תוך התעקשות על חזרתיות והתנגדות או מתח בעקבות שינויים. תנועות גוף סטראוטיפיות בידיים (מחיאת כף), או בכל הגוף (ניענוע הגוף). נוכחות של אי נורמליות בעמידה (הליכה על קצות האצבעות, תנועות יד מוזרות ומנח גוף). יכולה להיות התעסקות עיקשת בחלקים של אובייקטים (כגון כפתורים וחלקי גוף) וכן התעניינות וריתוק מתנועה (לדוגמא : גלגל מסתובב, פתיחה וסגירה של דלת, מאוורר וכו').
קיימות מספר גישות לטיפול בהפרעת האוטיזם אך במסמך זה נתמקד בגישת ה DIR אשר פותחה ע"י סטנלי גרינספאן וסרינה וידר, מציעה טיפול ייחודי ואינדיבידואלי לכל מאובחן המבוסס על הערכה ממושכת של התפתחות, יכולות מוטוריות וקוגניטיביות. מטרת הגישה לעזור למטופל לבנות יסודות בריאים להתייחסות, תקשורת וחשיבה. הנטייה היא להשתמש בשיטות למידה באמצעות אינטראקציות וגילוי. בעזרת העבודה על כישורי היסוד (מעורבות, התייחסות לאחרים וקריאת אותות חברתיים), מגיעים לתוצאות המראות שיפורים באינטראקציות החברתיות, יצרת חברויות, פיתוח תחושת נוחות עם קשר וחום וכן התקדמות ביכולת החשיבה.
אחד ממרכבי גישת ה DIR זהו ה Floortime. טיפול המתמקד ביצירת אינטראקציות למידה בעלות משמעות רגשית, המעודדות את היכולות ההתפתחותיות הבסיסיות. הטיפול מנצל את התעניינותו הטבעית של המטופל במעשיו. ב Floortime משתדלים לנהוג לפי דרכו של המטופל וליצור עולם משותף עמו וע"י כך ליצור קשר חיובי אשר מסייע להתפתחות האמפתיה, יצירתיות וחשיבה לוגית.
גישת טיפול עם בעלי חיים הנה גישה המיושמת בקרב ילדים הסובלים מתסמונת של אוטיזם. הרציונל העומד בבסיסה הוא כי הקשר הקיים בין ילדים לבע"ח תורם לתהליך התפתחות של הילד הבריא. גדילה עם בע"ח אליו הילד קשור רגשית תורמת כפי הנראה להתפתחות תפיסתית וקוגניטיבית, וליכולת להענקת תמיכה וטיפול. ישנן עדויות לכך שילדים המאובחנים באוטיזם יבצעו יותר אינטראקציות חברתיות ויעשו יותר שימוש בכישורי שפה כאשר בטיפול משולבים בעלי חיים לדוגמא כלבים. אחד ההסברים האפשריים לתופעה זו, היא שילדים מביעים יותר עניין באינטראקציות שאינן שפתיות עם בעלי חיים, כמו כלבים, מאשר באינטראקציות עם בני אדם או עצמים. יתכן אף שאינטראקציות עם הכלב הנן פשוטות יותר עבור הילד בהשוואה לאינטראקציות עם מבוגר. כמו כן, בעזרת לימוד מיומנויות התנהלות עם הכלב (דרך אחזקת הרצועה, אילוף בסיסי), אנו יכולים ה להעלות את מידת ההשתתפות באינטראקציות חברתיות ולהוביל לשיפור במיומנויות התקשורת השונות . יתכן עם כך, שהחשיפה והאינטראקציה עם בעל החיים מחזקת דפוסי למידה ומאפשרת הכללה של הלמידה לאינטראקציות אחרות. מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון את השפעת התערבות שמוקדה חשיפה לכלבים וחיזוק הקשר עמם על יכולות תקשורת של ילדים הסובלים מתסמונות אוטיסטיות .
תהליך הטיפול בעזרת כלבים מתבסס על גישת ה DIR וכולל Floortime עם המטופל כאשר הכלב מהווה את מקור העניין של המטופל ומגשר בינו לבין המטפל\מדריך. הטיפול כולל מספר שלבים קבועים כאשר המעבר לשלב מתקדם תלויה בקצב התקדמות האישי של המטופל.
• בשלב הראשון המטופלים שוהים במחיצת הכלבים בסביבה מרגיעה ובטוחה. לאחר ביסוס הקשר הראשוני המטופלים הולכים עם הכלב ויוצרים קשר של מגע ע"י אחיזת הרצועה.
• השלב השני בטיפול הוא תקשורת פיזית של מגע ישיר עם הכלב. המטופל מלטף את הכלב בחלקי גופו השונים לפי בקשת המדריך ועונה על שאלות הקשורות לכלב.
• שלב שלישי בטיפול הוא תרגול העקרונות של אילוף כלבים כבסיס לרכישת מיומנויות בסיסיות של תקשורת דו כיוונית. כלומר, כדי לקבל תגובה נכונה מהכלב על הילד לתת את הפקודה בצורה הנכונה תוך שימוש בתקשורת מילולית ובלתי מילולית (הצבעה, הבאת פנים, תנוחת גוף). החיבור בין תקשרת מילולית לבלתי מילולית היא קריטית להתפתחות בריאה בהמשך. ללא שפת גוף והבעות פנים התקשורת הוורבאלית נעשית ללא תוכן רגשי וללא התכוונות אישית.
הערכת התקדמות של המטופל נעשית לפי מדדים קבועים מראש אשר משקפים את המטרות של תוכנית התערבות. המדדים יכולים לכלול יכול שפה, IQ, מיומנויות תקשורת וגם התנהגויות ספציפיות. פרט למדדי יכולות ספציפיות ניתן להשתמש בפרוטוקולי הערכה כללים כגון ESCS, FEAS, CARS ועוד. פרוטוקולים אלה בוחנים תיפקוד ויכולת תקשורת כללית של המטופל ויכולים לשמש ככלי להערכת תיפקוד מחוץ להקשר של תוכנית ההתערבות.
תוכניות טיפול בעזרת בע"ח מיושמות לטיפול בהפרעת האוטיזם זה שנים רבות ומניבות תוצאות של שיפור ביכולות תקשורת ויצירת קשרים חברתיים והפחתת בעיות התנהגות אצל מטופלים. מספר מחקרים הבודקים את יעילות טיפול בעזרת בע"ח פורסמו בעיתונות המדעית אך למרות דיווח על השפעה מיטיבה של טיפולים אלה, נמצאו בפרסומים מספר בעיות של מתודולוגיה והערכה של התוצאות. במרבית המחקרים שנעשו נמצאו בעיות אחידות בין קבוצות הנבדקים בפרמטרים כמו משך הטיפול, זהות המטפלים, בע"ח המשתתפים בטיפול ופרוטוקולי העבודה. בכל המחקרים חסרו נהלי עבודה ברורים הניתנים ליישום לפי מאפייני האוכלוסייה המטופלת וסוג הטיפול הנדרש. כמו כן יעילות הטיפול לא נבחנה בהקשר של סוג ההכשרה, ניסיון ומקצועיות המטפלים. בנוסף, למרות שמספר מחקרים הראו באופן מובהק כי טיפול בעזרת בע"ח יעיל בהשוואה לקבוצות ביקורת שאינן מטופלות, לא נערכה השוואה בין שיטות טיפול בעזרת בע"ח לבין שיטות טיפול מקובלות אחרות.
עבודה זו באה לענות על חלק מפערי מידע הללו ולבחון יעילות של טיפול בעזרת כלבים לאוכלוסייה של ילדים המאובחנים כסובלים מתסמונת אוטיסטית. יעילות הטיפול תיבחן מול קבוצות ביקורת אשר מטופלות בשיטות מקובלות אחרות (ללא בע"ח) ובכך יהיה אפשר להסיק בפעם הראשונה את תרומת טיפול בעזרת כלבים לשיפור התיפקוד הכללי ויכולות התקשורת של מטופלים. בנוסף, במסגרת מחקר זה ינוסחו ויבחנו פרוטוקולי עבודה על מנת להסיק לגבי יעילותם לפי גיל האוכלוסייה המטופלת ואבחון המטופלים על הקשת האוטיסטית. כך בעתיד יהיה ניתן להקטין את טווח הטעות של המטפלים ולאפשר למטופלים לקבל את תוכנית הטיפול לפי פרוטוקול המתאים ביותר לקבוצת הגיל והאיבחון שלהם.
המחקר המוצא יבוצע בניהול ופיקוח של פרטים של החוקרות כולל ניסיון רלוונטי לתחום. טיפולי ההתערבות יערכו בפועל ע"י צוות מדריכים ומטפלים בעזרת כלבים אשר עברו הכשרה ע"י עמותת כב"א. פרטים על העמותה, התמחות, שנות ניסיון. טיפולי ההתערבות בעזרת כלבים יערכו ב איפה? בכמה גנים? פרטים רלוונטיים נוספים. כל הפעילות הינה בפיקוח של מי? ובאישור ועדת האתיקה? הורי המטופלים המשתתפים במחקר יעודכנו בפרטיו ויתנו את אישורם?
הצעת תקציב למחקר –
ארבעה גני ילדים * שעתיים בשבוע
שמונה שעות שבועיות * ארבעה שבועות
32 שעות חודשיות * 250 ₪ = 8000 ₪ לחודש – הצעת תקציב חודשית לארבעה גנים. (שעתיים שבועיות)
תקציב שנתי לארבעה גנים – 8000 ₪ * שנים עשר שבועות – 96,000 ₪.
ארבעה גני ילדים * שלוש שעות בשבוע
שתים עשרה שעות שבועיות * ארבעה שבועות
48 שעות חודשיות * 250 ₪ = 12,000 ₪ לחודש – הצעת תקציב חודשית לארבעה גנים. (שלוש שעות שבועיות)
תקציב שנתי לארבעה גנים – 12,000 ₪ * שנים עשר שבועות – 144,000₪.
שני גני ילדים * שעה בשבוע
שתי שעות * ארבעה שבועות
8 שעות חודשיות * 250 ₪ = 2,000 ₪ לחודש – הצעת תקציב חודשית לשני גנים. (שעה בשבוע)
תקציב שנתי לשני גנים – 2,000₪ * שנים עשר שבועות – 24,000₪.
הצעת תקציב למחקר על השפעת הכלבים על אנשים –
264,000 ₪.
הצעת תקציב לפעילות שנתית –
תקציב שבועי לקבוצה – 1000 ₪.
תקציב שבועי לשלושה שבועות – 3000 ₪.
תקציב שנתי – 3000 * 40 שבועות בשנה – 120,000 ₪.