טיפול בעזרת כלבים יעיל בצורה משמעותית לאוטיסטים מפני שלאוכלוסייה זו קיים הרצון להמשיך ולהיות במצב של אנטגוניזם כלפי כל התערבות אנושית. לעומת זאת, למטופלים אין התנגדות להתערבות בעולמם מצד בעלי החיים, מה שהופך את בעל החיים לכלי טיפולי זמין ויעיל.
אחת מצורות העבודה היעילות ביותר בטיפול באוטיזם היא הצפה חושית. בשיטה זו נחשף המטופל לגירויים חזקים בכל החושים עד שרמת הרגישות אליהם יורדת. הטיפול באמצעות בעלי החיים בנוי על עקרון דומה. בעל החיים דורש תשומת לב מן המטופל בדרכים שונות ובכך מעלה את רמת הגירוי. התהליך נעשה בהדרגה ובאיטיות, ע"י בעלי חיים שונים ומשימות שונות, שבסופו רוכשים המטופלים יכולת התמודדות טובה יותר עם הגירויים הסביבתיים.
הטיפול כולל בתוכו מספר שלבים כשבכל שלב מעלים את רמת הגירויים החיצוניים ואת המטלות שעל המטופלים. בשלב הראשון, המטופלים שוהים במחיצת בעלי החיים בצורה מרגיעה ובטוחה, מאוחר יותר הם מטיילים עם בעל החיים ויוצרים קשר תוך כדי התנועה המקבילה ואחיזת הרצועה. הטיפול מכיל תקשורת פיזית של מגע וליטוף תוך לימוד חלקי גוף, הצבעה, תהליך של שאלות ותשובות הקשורות בבעל החיים ועוד.

אספקט נוסף ב-טיפול בעזרת כלבים הוא רכישת מיומנויות בסיסיות של תקשורת. כלומר, כדי לקבל תגובה נכונה מהכלב על המטופל לתת את הפקודה בצורה הנכונה. הכלב יבצע את שנדרש ממנו רק אם מי שעומד מולו ידבר בטון ברור והחלטי ויפעיל שפת גוף של יציבה זקופה בטוחה ורגועה. כך, המטופל מקבל פידבק מידי ומלא סיפוק – הכלב ביצע את הפקודה!
מסגרת הטיפול תהייה שנתית במתכונת של פעם אחת או פעמיים בשבוע.
בהתאם לגיל המטופלים ולאופייה של הקבוצה, נתאים עבורם כלבים מהזן שיתאים להם בכל שלב בהתקדמות.
במסגרת הטיפול השבועי נבחן את התקדמות המטופלים מול הכלבים, ביחד עם המטפלים שמלווים את הקבוצה.
התקדמות המטופלים באופן אישי מול הכלבים, תקבע את אופן התקדמותה של תוכנית העבודה.
מטרתו של הפרויקט עבור אוכלוסיה זו, תהייה ההבנה שהכלב הוא היעיל ביותר, כאמצעי לטיפול ולשיפור חייהם של האוטיסטים ובכך יש לגרום שהטיפול עם כלבים יהווה חלק אינטגראלי מתכנית הלימודים בבתי הספר ובהוסטלים המיוחדים לאוטיסטים.

.

אוכלוסייה זו סובלת מקשיים תפקודיים בחיי היום יום בדרגות שונות: קשיים מוטורים, תקשורתיים וחברתיים. רבים מהם נדחים ע"י החברה במציאת עבודה וחווים חוסר אונים רב. עבודת הטיפול, האילוף נועדה לשפר את יכולת הביטוי ברמה הבסיסית (מבחינת טון דיבור, יציבה נכונה…), לשפר זמן תגובה, יכולת מוטורית, ובטחון עצמי ולפתוח אפיק שדרכו הם יכולים להשתלב בקהילה הן מבחינה תעסוקתית והן מבחינה חברתית.

אוכלוסיה זו סובלת מקשיים תפקודיים בחיי היום יום בדרגות שונות: קשיים מוטורים פיזיים ולעיתים גם רגשיים וחברתיים. בעלי החיים יכולים לשמש את האדם הנכה בכמה אופנים שלמעשה יכולים לשנות באופן משמעותי את עולמו. ברמה הפיזית, הטיפול והאילוף של בעלי החיים מחייב את האדם הנכה לנוע ולזוז. זו היא פעילות גופנית שאינה דורשת אמצעים חיצוניים מיוחדים אך משפרת גם את היכולת הפיזית וגם את הביטחון ביכולות התנועתיות שכן קיימות.
במסגרת הטיפול בעזרת בעלי חיים נעסוק גם בספורט כלבני (אג'יליטי) המשלב מעבר מכשולים ע"י הכלב, כאשר האדם המוביל אותו מלווה אותו לאורך המסלול במקביל למכשולים. ספורט זה הוא לחלוטין מותאם לכיסאות גלגלים ומבוסס על יצירת תקשורת ואמון בין הכלב לנוהג. אג'יליטי הוא ספורט המתאים לאנשים רבים היות והוא מתרכז ביכולות של הכלב ובתקשורת איתו אך במקביל מחייב אותנו, כנוהגים, לפעילות פיזית רבה.

פרט לעזרה פיזית קיימת תרומה ניכרת בפן החברתי:
מבחינה נפשית, בעל החיים מהווה "שובר קרח" ומחסום בין החברה לאדם הנכה. פעמים רבות אנשים על כסא גלגלים מרגישים לא בנוח עם מצבם מול אנשים בריאים. פעילות המשלבת אנשים רגילים עם נכים המבוססת על בעלי החיים כמרכז, למעשה מקטינה את אי הנוחות ומעבירה את תשומת הלב (והמבטים) לכיוון בעל החיים. כך למשל אדם נכה היוצא לטייל עם כלבו יכול להרגיש הרבה יותר נוח כשתשומת הלב מופנית לכיוון הכלב במקום לכסא הגלגלים.

הטיפול מביא למפגש עם בעל חיים היודע לתת ולהעניק אהבה ויחס ללא גבולות, הצבת תנאים, דעות קדומות או הסתייגות ממגבלות. חיבור זה מאפשר לטפל בפחדים ולחזק את הביטחון שהמטופל לא יידחה או ייעזב אלא אם ירצה בכך.
תוכנית הטיפול והאילוף תבנה יחד עם החניכים ובהתאם לצורכיהם ורצונותיהם, כשהדגש הוא שהם אלו המאלפים ומטפלים בבעל החיים ויוצרים לעצמם את העזרה לה הם זקוקים.
בסיום הקורס יוכלו החניכים (באישור מנהל/ת הבית/ההוסטל) לאמץ את אחד מבעלי החיים כמסייע שיישאר עמם. אופציה זו היא משמעותית ביותר להמשכיות הלימוד ולשימור היכולות שנלמדו. טיפול בבעל החיים, האכלתו והוצאתו לטיולים מסייעת רבות לטיפול ברחמים עצמיים ודיכאון. בעל החיים תלוי בבעליו וזקוק ליציאה לטיולים – מה שמחייב יציאה החוצה והתמודדות עם העולם. בעל החיים תלוי בנו וזקוק לנתינה, לחום ואהבה, מה שמרחיק אותנו מהמחשבות על מצבינו שלנו ומפנה את האנרגיות לכיוונים של עשייה ונתינה.

כידוע, חלק ניכר מהילדים ובני הנוער הלומדים בבתי ספר, מאופיינים כבעלי לקויות למידה, הפרעות קשב והיפראקטיביות הגורמים להם לתסכול ולחוסר ביטחון. טיפול בעזרת בעלי חיים מאפשר לילד להגיע לרוגע הנובע מהמגע עם בעל החיים ולמיקוד במשימות הניתנות לו במהלך הטיפול. עצם העבודה עם בעל החיים על פקודות אילוף ויצירת משמעת לאותו בעל חיים מובילה את הילד להשגת המטרה המקנה לו את היכולת להתרכז, להצליח במשימה ובעיקר לחוש תחושת ביטחון. תוצאת הטיפול הינה מיידית וניתן להבחין בשינוי החל בילד וכבר לאחר מספר טיפולים הילד מאמץ דרך התנהגות שונה הבאה לידי ביטוי בכישורי תקשורת, שליטה בתגובות אגרסיביות ושיפור הדימוי העצמי במסגרות בהן הוא נמצא.

אוכלוסיה זו מאופיינת בתחושת בלבול וחוסר קשר למציאות, לעיתים הם חשים כי אין טעם לחייהם ומכאן נובע חוסר חשק לעשייה ולאיבוד שמחת החיים. העבודה עם בעליה חיים, מחזירה אותם למציאות הקיימת. בעל החיים, שכל הזמן מחייב מיקוד בעבודה עוזר להם בהתמודדות של כאן ועכשיו כלומר, אם הם לא יתייחסו אליו וידברו אליו הוא לא יגיב ולהפך, הוא יגיב אם יפנו אליו ואף יעניק חיבה ביחס המתאים. ההכנסה של חיים מבחוץ שלא קשורים למה שעובר ועבר עליהם, מחזירה אותם למציאות ומאלצת אותם להתמודד עם הקורה בה ואף ליהנות ממנה. הקשר שנוצר בין בעל החיים למטופל יכול להכניס משמעות לחייהם ורצון להמשיך ולחיות בשביל הפגישה עמו, העבודה אתו הדורשת התמדה, ובשליטה העצמית שלהם ובבעל החיים שמולם במהלך הקורס המטופלים יעבדו עם בעל החיים, יאלפו אותו ואף יכינו אותו לתחרויות האג'יליטי המתקיימות מדי כמה חודשים כאשר הם הנוהגים שלו. בצורת הטיפול הזו, העתיד יהפוך למשמעותי ומציאותי יותר: יש מולי מטרה שלא קשורה לעברי או למצבי כיום ואני אעמוד בה ואף אצליח.

תשישות הנפש הוא מצב נפשי קשה המתבטא בחוסר רצון או יכולת לתקשר או להיות מעורב. לעיתים, כשמדובר בשילוב עם מחלת האלצהיימר העניין מתבטא גם בקושי להיות מחובר לזמן ולמקום. במקרים כאלה צורת טיפול נכונה היא המפתח ליכולתם לתקשר ולצאת אל העולם שסביבם. העבודה באווירה רגועה ולא מחייבת מקיימת את אפשרות הבחירה להתקרב בהדרגה. בעל החיים משמש למטרה זו כמקום חיבור עדין ומכיל. בעלי החיים מקבלים את המטופלים כפי שהם, ללא שיפוט או ביקורת. דרך החיבור הנפשי בין האדם התשוש לבעל החיים ניתן לחזק את יכולתו לעשות ולפעול. תחילה למען בעל החיים – במתן מים, אוכל או ליטופים ומאוחר יותר כלפי שאר הסביבה. עצם הפעולה מוציאה את האדם (מרצונו האישי) מהמצב של הניתוק והתשישות. הקשר עם בעל החיים מאפשר גם התמודדות עם רגשות קשים שעולים אצל המטופלים, לעיתים בהקשר לתקופות שונות בעברם. עצם ההוצאה של התחושות משחררת לעיתים קרובות את הצורך לאחוז בעבר ופותחת מקום לקשר עם ההווה.

מדובר בבני נוער בעלי קשיים רגשיים רבים, נושרי מערכת החינוך ובד"כ לא עובדים. זה הוא נוער שגדל לרוב בשכונות מצוקה ובסביבה קשת יום – מה שמוביל אותם ישירות אל תוך מעגל הפשע, האלימות והסמים. רובם לא מגויסים על ידי הצבא ובכך מוצאים את עצמם מחוץ לכל מסגרת. כיום קיימות מסגרות (כגון: "קידום נוער", היל"ה, רונ"ן ורשת המתנ"סים) שמאתרות את בני הנוער ומאפשרות להם מסגרת תומכת ועזרה בתחומים שונים כמו לימודים לבחינות הבגרות ועוד. הפרויקט טיפול בעזרת בעלי חיים עובד בשיתוף פעולה עם המסגרות הנ"ל. המטרה בפועל היא לימוד בסיסי של אילוף בעלי חיים והסמכה כעוזרי מטפלים באמצעות בעלי חיים. בסיום הקורס החניכים מקבלים תעודת עוזר מטפל המקנה להם אפשרות עבודה במסגרת הפרויקט מול האוכלוסיות המיוחדות. המטרה שלנו כמטפלים היא לפתח אצל הנערים כלים להתמודדות עם חיי היום יום בצורה נכונה יותר ובריאה יותר: כישורי תקשורת, שליטה בתגובות אגרסיביות ושיפור הדימוי העצמי.

נפגעי התעללות מינית, סובלים בתחומים ורבדים רבים מאד: התנהגות קורבנית, קשיים בפיתוח מערכות יחסים, נטיות אבדניות, אנורקסיה, בעיות התמכרות (סמים, אלכוהול, סיגריות…), פחד ממגע, נטייה להשתמש במיניות מופרזת כדרך לקבלת חום וחיבה ועוד. רובם לא מודעים כלל למצבם וחלקם אף לא זוכרים את החוויה – מתוך ניסיון להדחיק או עקב חוסר אמון מהמשפחה.
הטיפול מתמקד בהעלאת המודעות בקרב הנפגעים לגבי השלכות הפגיעה. דרך בעל החיים, כאמצעי הדומה למראה של התנהגותנו, יוכלו הנפגעים לראות את עצמם, הלכה למעשה, דרך עיניים חיצוניות וכך להבין טוב יותר את הבעיות שלהם. כמו כן בשילוב של עבודה קבוצתית ניתן יהיה לראות שצורת התנהגותם והבעיות מהן הם סובלים, קורות אצל כל אחד ואחת שעברו חוויות מסוג זה ושאלו הן השלכותיה הישירות של הפגיעה שעברו. מכאן צורת ההתנהגות, החשיבה וצורות התגובה שלהם יכולות להשתנות מתוך בחירה שלהם באופן מודע ועצמאי. תהליך השיקום הוא תהליך קשה ואורכו משתנה מאדם אחד לרעהו. כיוון שחוויה בגיל צעיר יוצרת התניה התנהגותית להמשך חיו הבוגרים של האדם ומעצבת את עולמו, תהליך השיקום מצריך שינוי של כל תפישת העולם הישנה (שבעצם ממשיכה לפגוע בהן עד היום), ובניה מחודשת של צורת חשיבה חדשה ובריאה יותר. זה הוא למעשה חינוך עצמי מחדש כשבעלי החיים מהווים מראה ובקרה מתמדת על מצבם של המטופלים.

אחד מהמאפיינים של אוכלוסייה זו הוא הקושי להתמצאות במרחב. ההמצאות בקרבת בעל החיים, המגע בו והשליטה שלהם בו דרך אילופו והטיפול בו תביא לחידוד החושים ולפיתוחם במרחב האישי ובסביבה הקרובה בה הם נמצאים. העבודה תעשה ע"י הליכה עם בעל החיים בשטח בטוח תוך מתן הוראות לבעל החיים לשימוש במתקני אילוף שונים ולאילופו, על המטופל יהיה לשחזר ולזכור את מיקום מתקני האילוף. עקב כך, השימוש בזיכרון יעלה ואיתו גם תחושת הביטחון מההצלחה וההתקדמות שלהם. כמו כן, רבים מלקויי הראייה אשר זכאים לכלב נחייה נרתעים מהכלב ובכך מפספסים הזדמנות להקלה בחייהם באופן משמעותי. העבודה הטיפולית עם בעל החיים תסייע למטופלים בבניית ביטחון בכלב וההתמודדות עם שהייה במחציתו דבר המהווה בסיס לקבלת כלב נחייה בעתיד ולהעלאת הביטחון העצמי שלהם בחברה.